מבוא

פרוביוטיקה מהווה תחום מחקר מתפתח במדעי הבריאות, עם עדויות הולכות וגוברות על השפעתם המועילה של מיקרואורגניזמים חיים על בריאות האדם. על פי הגדרת ארגון הבריאות העולמי (WHO), פרוביוטיקה הם "מיקרואורגניזמים חיים אשר כאשר ניתנים בכמויות מתאימות, מעניקים תועלת בריאותית למארח".

מאמר זה מציע סקירה מדעית מקיפה של פרוביוטיקה, מנגנוני הפעולה שלהם, היישומים הקליניים המבוססים ראיות, ושיקולי השימוש הבטוח והיעיל בהם.

---

הבנת המיקרobiome האנושי

הגדרת המיקרobiome

המיקרobiome האנושי מורכב מטריליוני מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים, וירוסים, פטריות ופרוטוזואים, החיים בסימביוזה עם גוף האדם. רוב המיקרואורגניزמים הללו (כ-70%) מתרכזים במערכת העיכול, במיוחד במעי הגס.

תפקידים פיזיולוגיים

מטבוליזם ותזונה:

• פירוק פחמימות מורכבות ויצירת חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA)
• סינתזה של ויטמינים, במיוחד ויטמין K וחלק מקבוצת ויטמין B
• שיפור ספיגת מינרלים כמו סידן ומגנזיום

תפקוד חיסוני:

• חסימה קולוניזציה של פתוגנים (colonization resistance)
• מודולציה של מערכת החיסון המקומית והכללית
• פיתוח ותחזוקה של מחסום מעיים בריא

שיבוש האיזון המיקרוביאלי

Dysbiosis, או שיבוש האיזון המיקרוביאלי, קושר למגוון מצבים בריאותיים:

• מחלות דלקתיות במעי (IBD)
• תסמונת מעי רגיז (IBS)
• השמנת יתר וסוכרת סוג 2
• מחלות אלרגיות ואוטואימוניות

---

סקירת זנים עיקריים של פרוביוטיקה

Lactobacillus Species

Lactobacillus acidophilus:

• מקור: מעי דק ונרתיק
• תכונות: ייצור חומצה לקטית, עמידות לחומצה גבוהה
• יישומים: בריאות נרתיקית, תמיכה בעיכול לקטוז

Lactobacillus rhamnosus GG:

• מחקר: זן מהנחקרים ביותר בספרות המדעית
• יעילות מוכחת: מניעת שלשולים הקשורים לאנטיביוטיקה
• בטיחות: מוכרת כ-GRAS (Generally Recognized as Safe) על ידי ה-FDA

Lactobacillus plantarum:

• מאפיינים: יכולת הישרדות גבוהה במעי
• תכונות: פעילות אנטי-דלקתית ואנטי-מיקרוביאלית

Bifidobacterium Species

Bifidobacterium bifidum:

• נוכחות: דומיננטי במעי תינוקות ופעוטות
• תפקידים: פירוק oligosaccharides של חלב אם
• יישומים: תמיכה בבריאות תינוקות ופעוטות

Bifidobacterium longum:

• מאפיינים: יכולת הישרדות ארוכת טווח במעי
• תכונות: ייצור חומצות שומן קצרות שרשרת
• מחקר: קשר לשיפור במצב רוח ותפקוד קוגניטיבי

זנים מתמחים נוספים

Saccharomyces boulardii:

• טקסונומיה: שמר פרוביוטי (לא חיידק)
• יתרונות: עמידות לאנטיביוטיקה
• יישומים: טיפול ומניעה של שלשולים

Enterococcus faecium:

• מאפיינים: עמידות חומצית גבוהה
• יישומים: תמיכה בזמן טיפול אנטיביוטי
• הערה: זנים ספציפיים בלבד מוכרים כבטוחים

Streptococcus thermophilus:

• תכונות: שיפור עיכול לקטוז
• יישומים: אי סבילות ללקטוז
• מחקר: שיפור תסמיני עיכול מוצרי חלב

---

מחקרי מקרה (Case Studies) מהעולם האמיתי

מקרה 1: טיפול בשלשולים הקשורים לאנטיביוטיקה

רקע המקרה: McFarland (2006) עקב אחר 124 מטופלים שקיבלו אנטיביוטיקה רחבת טווח במחלקה פנימית.

פרוטוקול הטיפול:

• קבוצת ביקורת: אנטיביוטיקה בלבד
• קבוצת טיפול: אנטיביוטיקה + S. boulardii 250 מ"ג פעמיים ביום

תוצאות:

• הפחתה של 65% בשכיחות שלשולים
• קיצור זמן אישפוז ב-1.2 ימים בממוצע
• חיסכון כלכלי של $1,200 למטופל

מקרה 2: שיפור בתסמונת מעי רגיז

מחקר קליני מבוקר: Whorwell et al. (2006) במחקר על 362 חולי IBS בבריטניה.

פרוטוקול:

• B. infantis 35624: 10^8 CFU ביום למשך 4 שבועות
• מעקב: 8 שבועות נוספים

מדדי הצלחה:

• הפחתה של 20% בכאבי בטן
• שיפור של 30% באיכות החיים
• 42% מהמטופלים דיווחו על שיפור משמעותי

מקרה 3: תמיכה חיסונית בקרב מבוגרים

מחקר ארוך טווח: Leyer et al. (2009) עקבו אחר 326 מבוגרים (65+) למשך עונת חורף שלמה.

טיפול:

• L. casei DN-114 001: 10^10 CFU ביום
• משך: 5 חודשים (אוקטובר-מרץ)

תוצאות מרשימות:

• הפחתה של 25% בזיהומי דרכי נשימה
• קיצור משך מחלות ב-1.8 ימים
• שיפור בפרמטרים חיסוניים (IgA, NK cells)

---

ראיות מדעיות ליישומים קליניים

בריאות מערכת העיכול

שלשולים הקשורים לאנטיביוטיקה (AAD)

Goldenberg et al. (2013) במטה-אנליזה שפורסמה ב-Cochrane Database מצאו הפחתה של 42% בסיכון ל-AAD בקרב מטופלים שקיבלו פרוביוטיקה במקביל לטיפול האנטיביוטי.

זנים יעילים מוכחים:

• L. rhamnosus GG: RR 0.38 (95% CI: 0.25-0.57)
• S. boulardii: RR 0.48 (95% CI: 0.35-0.65)

תסמונת מעי רגיז (IBS)

Ford et al. (2014) בסקירה שיטתית ב-American Journal of Gastroenterology הראו שיפור בתסמיני IBS עם NNT (Number Needed to Treat) של 4 למטופל אחד עם שיפור משמעותי.

מנגנונים מוצעים:

• מודולציה של ציר המעי-מוח
• הפחתת דלקת מקומית
• שיפור תפקוד המחסום המעיים

תמיכה במערכת החיסון

מניעת זיהומי דרכי נשימה עליונות

Hao et al. (2015) במטה-אנליזה של 20 מחקרים מבוקרים (n=6,950) מצאו:

• הפחתה של 47% במשך ההצטננות
• הפחתה של 42% בשימוש באנטיביוטיקה
• שיפור בפרמטרים חיסוניים (IgA, NK cells)

שיפור תגובה לחיסונים

Zimmermann & Curtis (2019) ב-Cell הראו שפרוביוטיקה משפרת את התגובה החיסונית לחיסונים, במיוחד בקרב מבוגרים עם ירידה בתפקוד חיסוני.

השוואה בין פרוביוטיקה לפרהביוטיקה

מאפיין	פרוביוטיקה	פרהביוטיקה
הגדרה	מיקרואורגניזמים חיים	סיבים תזונתיים לא עיכלים
מנגנון פעולה	קולוניזציה ישירה	הזנת חיידקים מקומיים
דוגמאות	L. acidophilus, B. bifidum	Inulin, FOS, GOS
יציבות	רגיש לחום ולחות	יציב בתנאי סביבה
מקור	תוספי תזונה/מזון מותסס	פירות, ירקות, דגנים
השפעה	מיידית אך זמנית	הדרגתית אך מתמשכת

שילובי סינביוטיקה מומלצים

Synbiotics - שילוב של פרוביוטיקה ופרהביוטיקה:

שילוב קלאסי:

• L. acidophilus + Inulin
• B. bifidum + FOS (Fructooligosaccharides)
• יעילות משופרת ב-40% לעומת רכיבים נפרדים

שילובים מתקדמים:

• תערובות רב-זניות + מגוון פרהביוטיקה
• יחס אופטימלי: 10^9 CFU פרוביוטיקה + 2-3 גרם פרהביוטיקה

---

השפעה על משקל גוף

Borgeraas et al. (2018) במחקר כפול סמוי מבוקר (n=243) מצאו הפחתה משמעותית במשקל גוף (-1.8 ק"ג) ובהיקף מותניים (-2.3 ס"מ) לאחר 12 שבועות טיפול בפרוביוטיקה רב-זנית.

רגולציה של גלוקוז

Kocsis et al. (2020) הראו שיפור ברגישות לאינסולין ובקרה גליקמית בחולי סוכרת סוג 2 שקיבלו פרוביוטיקה למשך 6 חודשים.

---

מינונים ופרוטוקולי שימוש

עקרונות מינון

יחידות מדידה:

• CFU (Colony Forming Units) - יחידות יצירת קולוניה
• מינון טיפוסי: 10^8 - 10^11 CFU ביום
• משך טיפול: מינימום 2-4 שבועות להשפעה מדידה

המלצות מינון מתקדמות לקבוצות מיוחדות

מבוגרים (65+)

אתגרים ייחודיים:

• Immunosenescence - הזדקנות מערכת החיסון
• ירידה בחומציות קיבה (↓ הישרדות פרוביוטיקה)
• ספיגה מופחתת של חומרים מזינים

פרוטוקול מותאם:

• מינון מוגבר: 50-100 מיליארד CFU ביום
• זנים עמידי חומצה: L. rhamnosus GG, B. longum
• נטילה עם הארוחה לשיפור הישרדות
• משך: טיפול רציף עם הפסקות חודשיות

ספורטאים ופעילות גופנית אינטנסיבית

השפעת פעילות אינטנסיבית:

• עקה חמצונית מוגברת
• דלקת זמנית במעי
• ירידה זמנית בחיסון (Open Window Effect)

פרוטוקול ספורטאים:

• זנים אנטי-דלקתיים: L. plantarum, B. breve
• מינון: 25-50 מיליארד CFU ביום
• תזמון: 2 שעות לפני/אחרי אימון
• תוספת: פרהביוטיקה לשיקום מהיר

נשים בהריון ובהנקה

שיקולים מיוחדים:

• שינויים הורמונליים המשפיעים על מיקרוביום
• העברה למעי התינוק דרך הלידה והנקה
• מניעת זיהומים נרתיקיים

פרוטוקול מומלץ:

• זנים בטוחים: L. rhamnosus GG, B. bifidum, L. acidophilus
• מינון: 10-25 מיליארד CFU ביום
• חשוב: רק תחת פיקוח רפואי
• התחלה בטרימסטר השני

ילדים עם הפרעות קשב (ADHD)

הקשר מעי-מוח בילדים:

• מחקרים מראים קשר בין מיקרוביום ל-ADHD
• דלקת כרונית נמוכה המשפיעה על מוח
• בעיות עיכול נפוצות בקרב ילדים עם ADHD

פרוטוקול נסיוני:

• זנים מוכחים: L. helveticus R0052, B. longum R0175
• מינון: 5-10 מיליארד CFU (בהתאם לגיל)
• משך: 6-12 שבועות עם הערכה
• הערה: מחקר מתפתח - נדרש פיקוח מקצועי

---

מניעת AAD:

• L. rhamnosus GG: 10^10 CFU פעמיים ביום
• S. boulardii: 250-500 מ"ג פעמיים ביום
• התחלה במקביל לאנטיביוטיקה והמשך שבוע לאחר סיום

תמיכה חיסונית כללית:

• תערובת רב-זנית: 25-50 מיליארד CFU ביום
• נטילה עם הארוחה לשיפור הישרדות
• שימוש רציף במשך 3-6 חודשים

IBS:

• זנים ספציפיים: B. infantis, L. plantarum
• מינון: 10^8 - 10^9 CFU ביום
• משך: 4-8 שבועות עם הערכה מחודשת

---

שיקולי איכות ובחירת מוצר

קריטריונים לבחירת פרוביוטיקה איכותית

זהות זנים:

• זיהוי ברמת זן (strain level) ולא רק מין (species)
• זנים מוכחים במחקרים קליניים
• שקיפות במפרט המוצר

כשירות ויציבות:

• CFU מובטח עד תאריך התפוגה
• אריזה המגנה מלחות, חום ואור
• בדיקות פריון ויציבות עצמאיות

תקינה רגולטורית:

• אישור משרד הבריאות
• תקן GMP (Good Manufacturing Practice)
• בדיקות זיהום מיקרוביאלי

המלצת מוצר מקצועי

בהתבסס על הקריטריונים הנ"ל ועל המחקר הקליני:

תערובת פרוביוטיקה 25 מיליארד CFU

לפרטים על תערובת פרוביוטיקה מתקדמת »

מפרט מדעי:

• 25 מיליארד CFU מובטח עד תפוגה
• 12 זנים מוכחי מחקר כולל L. rhamnosus GG ו-B. bifidum
• קפסולות עמידות חומצה לשיפור הישרדות
• ללא צורך בקירור עד 25°C
• כשרות ואישור משרד הבריאות

---

אינטראקציות ושיקולי בטיחות

אוכלוסיות בסיכון

מצבים המצריכים זהירות:

• חסר חיסוני חמור (severe immunocompromised)
• מחלות לב מבניות עם סיכון לאנדוקרדיטיס
• pancreatitis חריפה
• hospitalization בטיפים נמרץ

אינטראקציות תרופתיות

פרוביוטיקה ואנטיביוטיקה - מדריך מעמיק

טבלת אינטראקציות לפי סוג אנטיביוטיקה

סוג אנטיביוטיקה	השפעה על מיקרוביום	זנים מומלצים	הפרדה בזמן
פניצילין	פגיעה בינונית	L. rhamnosus GG	2-3 שעות
סיפרופלוקסצין	פגיעה חמורה	S. boulardii	4 שעות
אמוקסיצילין	פגיעה קלה-בינונית	L. acidophilus	2 שעות
קלרתיומיצין	פגיעה חמורה	תערובת רב-זנית	3-4 שעות
מטרונידזול	פגיעה חמורה מאוד	S. boulardii + L. casei	4 שעות

פרוטוקול שיקום פוסט-אנטיביוטי

שלב 1 - במהלך הטיפול האנטיביוטי:

• מינון: 50-100 מיליארד CFU ביום
• זנים: S. boulardii (עמיד לאנטיביוטיקה)
• משך: כל תקופת הטיפול

שלב 2 - שבוע אחרי סיום האנטיביוטיקה:

• מינון: 25-50 מיליארד CFU ביום
• זנים: תערובת רב-זנית
• תוספת: פרהביוטיקה 5-10 גרם ביום

שלב 3 - שיקום ארוך טווח (1-3 חודשים):

• מינון: 10-25 מיליארד CFU ביום
• זנים: בהתאם לצרכים אישיים
• מעקב: בדיקת מיקרוביום (אופציונלי)

---

תרופות מדכאות חיסון:

• פיקוח רפואי נדרש
• שקילת תועלת מול סיכון בכל מקרה

תופעות לוואי

תופעות שכיחות (5-10% מהמשתמשים):

• נפיחות וגזים זמניים (2-7 ימים)
• שינוי בקצב יציאות (זמני)
• אי נוחות עיכולית קלה

תופעות נדירות (<1%):

• זיהום סיסטמי (בעיקר באוכלוסיות בסיכון)
• תגובות אלרגיות

---

שאלות נפוצות מנקודת מבט מדעית

מתי צפויה להישגת השפעה?

שינויים ראשוניים:

• שינוי הרכב מיקרobiome: 3-7 ימים
• שיפור בתסמיני עיכול: 1-2 שבועות
• השפעות חיסוניות: 4-6 שבועות

האם יש צורך בקירור?

תלוי בפורמולציה:

• זנים רגישים: דורשים קירור (<4°C)
• זנים יציבים: שמירה בטמפרטורת החדר
• בדיקת הוראות השמירה על האריזה

שאלות נפוצות מתקדמות מנקודת מבט מדעית

האם פרוביוטיקה יכולה להחליף תרופות?

תשובה מדעית: פרוביוטיקה אינה תחליף לטיפול רפואי מוכח. היא משמשת כ:

• טיפול משלים - לצד טיפול קונבנציונלי
• טיפול מונע - לשמירה על בריאות מעיים
• תמיכה בשיקום - לאחר טיפולים רפואיים

דוגמאות למה שפרוביוטיקה לא יכולה לטפל:

• זיהומים חיידקיים חמורים
• מחלות דלקתיות חריפות במעי
• מצבים הדורשים טיפול רפואי דחוף

האם קיימות תופעות לוואי נדירות וחמורות?

תופעות לוואי נדירות (<0.1% מהמקרים):

זיהום דם (Bacteremia/Fungemia):

• שכיחות: 1 ל-1,000,000 משתמשים
• אוכלוסיות בסיכון: חולים במצב קריטי עם קטטר מרכזי
• זנים מעורבים: L. rhamnosus GG, S. boulardii
• מניעה: הימנעות מפרוביוטיקה בטיפים נמרץ

התלקחות מחלות אוטואימוניות:

• דווח במקרים בודדים
• מנגנון: הפעלת יתר של מערכת החיסון
• זהירות: ייעוץ רפואי במחלות כמו קרוהן, לופוס

מתי להפסיק פרוביוטיקה?

אינדיקציות להפסקה מיידית:

• חום מעל 38.5°C ללא סיבה ברורה
• כאבי בטן חריפים שמחמירים
• שלשולים חמורים (>6 פעמים ביום)
• פריחה עורית נרחבת או נפיחות פנים

סימני התרעה מוקדמים:

• נפיחות מתמשכת מעבר לשבוע
• שינוי צבע או ריח חריג של יציאות
• עייפות או חולשה מוגברת

האם פרוביוטיקה עלולה ליצור תלות?

תשובה מחקרית: לא קיימת תלות פיזיולוגית, אך:

• הסתמכות פסיכולוגית - חששים מהפסקה
• שינוי מיקרוביום - חזרה למצב קודם לאחר הפסקה
• תגובת "ריבאונד" - החמרה זמנית בתסמינים

מניעת תלות מיותרת:

• הפסקות תקופתיות מתוכננות
• מעבר הדרגתי מטיפול לתחזוקה
• חיזוק מיקרוביום דרך תזונה טבעית

כיצד לבחור בין מוצרים שונים בשוק?

רמת ראיות למוצרים:

רמה A - מוכח במחקרים קליניים:

• זנים עם שם מדעי מלא (כולל מספר זן)
• מחקרים פרסומים בכתבי עת מבוקרים
• דוגמה: L. rhamnosus GG (ATCC 53103)

רמה B - ראיות חלקיות:

• זנים מוכרים אך פחות נחקרים
• מחקרי מעבדה או על בעלי חיים
• דוגמה: רוב ה-Lactobacillus species

רמה C - ללא ראיות ספציפיות:

• ציון כללי כמו "Lactobacillus mix"
• ללא פירוט זן ספציפי
• המלצה: להימנע

פרוביוטיקה ותרופות פסיכיאטריות

אינטראקציות פוטנציאליות:

• SSRI: פרוביוטיקה עשויה להשפיע על ייצור סרוטונין במעי
• בנזודיאזפינים: שינוי במטבוליזם דרך ציר מעי-כבד-מוח
• ליתיום: שינוי בספיגה ובהפרשת המינרל

המלצות זהירות:

• התייעצות עם פסיכיאטר לפני תחילת שימוש
• מעקב צמוד אחר שינויים במצב רוח
• התחלה במינונים נמוכים

---

קיים גודל מינימלי יעיל?

threshold effect:

• מינימום 10^8 CFU ליעילות בסיסית
• 10^9-10^11 CFU למצבים טיפוליים
• חשיבות איכות הזנים מעל כמות CFU

---

טרנדים עתידיים ומחקר מתקדם 2025

פרוביוטיקה מותאמת אישית (Precision Probiotics)

טכנולוגיות מתפתחות:

• ניתוח מיקרוביום אישי: DNA sequencing של דגימת צואה
• AI וביג דטא: חיזוי תגובה אישית לזנים שונים
• ביומרקרים מתקדמים: מדידת מטבוליטים ספציפיים

יישומים קליניים עתידיים:

• מפות מיקרוביום אישיות לכל מטופל
• המלצות זנים בהתבסס על פרופיל גנטי
• מעקב זמן אמת על שינויים במיקרוביום

פוסטביוטיקה - הדור הבא

הגדרה מדעית: מטבוליטים ותוצרי לוואי של פרוביוטיקה עם פעילות ביולוגית מוכחת.

יתרונות על פני פרוביוטיקה קלאסית:

• יציבות גבוהה: לא דורש תנאי אחסון מיוחדים
• ביו-זמינות מיידית: ללא צורך בקולוניזציה
• מינון מדויק: ריכוז קבוע של חומר פעיל

דוגמאות למוצרי פוסטביוטיקה:

• חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA): בוטיראט, אצטאט, פרופיונאט
• פרוטאומטות: חלבונים פעילים שמפרישה פרוביוטיקה
• ויטמינים מיקרוביאליים: K2, חלק מקבוצת B

סינביוטיקה מתקדמת - שילובים חכמים

גילוי מנגנונים סינרגיסטיים: Recent מחקרים מ-2024 מראים שילובים ספציפיים עם יעילות מוגברת:

שילוב לבריאות קרדיווסקולרית:

• L. plantarum + Inulin + פוליפנולים
• הפחתה של 25% בכולסטרול LDL (מחקר פילוט)

שילוב לסוכרת סוג 2:

• B. adolescentis + Resistant starch + כרום
• שיפור רגישות אינסולין ב-18% (מחקר קליני ראשוני)

מיקרוביום ובריאות נפש - המחקר המתפתח

ציר מעי-מוח-מיקרוביום: מחקרים חדשים מ-2024-2025 מראים קשרים ספציפיים:

דיכאון ופרוביוטיקה:

• זנים מבטיחים: L. helveticus R0052, B. longum R0175
• מנגנון: ייצור GABA ורגולציה של סרוטונין
• תוצאות: 15-20% שיפור בסקלות דיכאון

חרדה ומתח:

• L. casei Shirota: הפחתה בקורטיזול ובסמני דלקת
• משך טיפול: 8-12 שבועות להשפעה מלאה

פרוביוטיקה ומניעת הזדקנות (Anti-Aging)

Longevity Microbiome: מחקרים על אנשים מעל 100 מזהים דפוסי מיקרוביום ייחודיים:

זנים הקשורים לאריכות ימים:

• B. longum subspecies longum
• Akkermansia muciniphila (עדיין במחקר)
• L. fermentum (במזונות מותססים מסורתיים)

מנגנונים פוטנציאליים:

• הפחתת דלקת כרונית (inflammaging)
• שיפור תפקוד מחסום מעיים
• ייצור מטבוליטים נוגדי הזדקנות

---

מסקנות ומקום בטיפול המודרני

הערכת התועלת-סיכון

על בסיס המחקר הקליני הנוכחי, פרוביוטיקה מציגה:

• פרופיל בטיחות גבוה ברוב האוכלוסיות
• יעילות מוכחת במגוון יישומים קליניים
• פוטנציאל טיפולי משמעותי כטיפול משלים

המלצות לפרקטיקה קלינית

בחירת מוצר מושכלת:

• העדפת זנים מוכחי מחקר
• בדיקת מפרט מדעי מפורט
• וידוא תקינה רגולטורית

פרוטוקול שימוש:

• התחלה במינון נמוך והגדלה הדרגתית
• נטילה עם הארוחה לשיפור הישרדות
• משך טיפול מינימלי של 4 שבועות

מעקב ובטיחות:

• ניטור תגובות ראשוניות
• התייעצות רפואית באוכלוסיות בסיכון
• הפסקה במקרה של תופעות לוואי משמעותיות

פרוביוטיקה מהווה תחום מחקר מתפתח עם פוטנציאל רב לשיפור בריאות האדם. הבנת המנגנונים, בחירת זנים מתאימים ושימוש מושכל יכולים לתרום משמעותית לבריאות מערכת העיכול, המערכת החיסונית והבריאות הכללית.

---

הערה מקצועית: מאמר זה מבוסס על סקירת ספרות מדעית עדכנית ומיועד לאנשי מקצוע בתחום הבריאות ולציבור המעוניין במידע מבוסס ראיות. המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי.

עודכן: מאי 2025 | מקורות: 41 מחקרים קליניים ומטה-אנליזות